דף נלווה

מהו גודלה של העזרה במקדש? גבולות אלו חשובים לשלושה דינים שנעשים דווקא בעזרה – שחיטת קודשים קלים, הכהנים אוכלים קודשי קודשים, ונענשים בכרת על כניסה בטומאה. אביו של רב נחמן קבע את הגבולות. הייתה הנחה שהוא ניסה להוציא שטח מסוים על ידי קביעת הגודל המדויק. מסבירים שהוא כנראה התכוון להוציא את הלשכות הפתוחות לעזרה אך חלקן מחוץ לגבולותיה. קושיה עולה ממשנה הקובעת שהלשכות הן קודש, אך היא נפתרת בכך שהמשנה מדברת על הגדרה מדרבנן, ואילו מדין תורה הן אינן נחשבות לעזרה. שני מקורות נוספים מובאים כסותרים את ההסבר הזה, אך הם מיושבים.

רב אבדימי הביא מקור מהתורה לדין שהדם נפסל אם לא הובא על המזבח לפני שקיעת החמה ביום השחיטה.

רבי יוחנן וחזקיה חלוקים על מעמד הבשר של קרבן שלמים בלילה שלאחר היום השני, הן בדיני פיגול והן בדיני נותר.

נערכות השוואות בין בשר הקרבנות הנאכלים ליום אחד לבין אלו הנאכלים לשני ימים – תוך הסבר המקור להבדלים ביניהם לגבי הלילה שבא לאחר היום.

בכור, מעשר ופסח הם קודשים קלים ויש להם דינים דומים. עם זאת, ישנם הבדלים מסוימים בנוגע לאכילתם – מי יכול לאכול אותם, כיצד אפשר להכין את הבשר, ולכמה זמן ניתן לאוכלם.